תיאור:
שירתה של אירן דן מובילה למסע בתוככי נופים - אנשים מארץ
הארזים ונוף בית לבנוני; עד ארצות המזרח הרחוק ושדות האורז המוצפים.
מתוך נופים אלה אורגת אירן דן את העבר בשתי
וערב, שוזרת בשורשיה ומניחה שירת מהגרים ונדודים ענוגה,
פיוטית ורכה, המתכתבת עם הצורות הקלאסיות של השירה
הערבית. שירתה מתאפיינת בציוריות ובצבעוניות, תכניה חובקים
מרחבים וארצות, שירת מסע המהגר, הנודד. דן עושה בטבעיות,
בהינף קולמוס, שימוש במוטיבי שירת המזרח הקרוב והרחוק.